בתחום התקשורת התרחש המעבר מ"כור היתוך" לרב-תרבותיות בעיקר בעיקר במעבר ממיעוט אמצעי תקשורת וערוצים לריבוי ערוצים המבטאים תרבויות שונות ומגזרים שונים בחברה הישראלית.

 

רקע קצר:

במשך שנים, הייתה התקשורת בישראל מבוססת בעיקר על עיתונות אשר ייצגה בעיקר קבוצות פוליטיות ומפלגות.

הסתדרות העובדים הכללית, המזוהה עם מפלגת מפא"י שהייתה בשלטון בעשורים הראשונים לקום המדינה הייתה ייסדה את עיתון "דבר", "המשקיף" ייצגה את המפלגה הרווזיוניסטית (שלימים תהפוך ל"חירות" ואז לליכוד) ועוד.

עם קום המדינה התפרסמו בארץ כ - 16 עיתונים יומיים (יומונים) שרק 3 מתוכם היו בשפות זרות ולא בעברית.

​

בשנת 1965 הוקמה "רשות השידור" הממלכתית של מדינת ישראל שהייתה לשנות ה-90 לגוף היחיד שהפעיל ערוץ טלוויזיה והעיקרי שהיה אחראי על שידורי רדיו (במסגרת מה שהיה קרוי "קול ישראל"). "רשות השידור" קיבלה את תקציבה בעזרת 

בכך הייתה התקשורת הלא-כתובה בישראל בידי המדינה, אשר יכלה לקבוע את התכנים הבידוריים, תרבותיים וחינוכיים ששודרו למשפחות הצופים. 

כך למשל במסגרת שידורי ערוץ "הטלוויזיה החינוכית" שרבות מתוכניותיה הפכו למיתולוגיות בקרב משפחות וילדים שצפו בהן.

​

אתם/ן מוזמנים לצפות בפרק קצר של אחת מהסדרות המוכרות של הערוץ : "מה פתאום"

ולהכיר את גיבורה המפורסם - קישקשתא, דמות בצורת "צבר מצוי", כמובן.

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

​

משנות ה-90, ביחד עם התחזקות כוחה של התקשורת העולמית והתפתחות טכנולוגיות חדשות כמו רשת האינטרנט, החל שינוי בתחום התקשורת בישראל.

ערוצי תקשורת חדשים החלו להתפתח, המספקים תכנים בידוריים, פוליטיים ותרבותיים לצורך מחסרי ו/או למגזרים וחלקים שונים בחברה הישראלית.

​

כך למשל ברדיו:

​

 תחנות מגזריות המכוונות את התכנים ואת הנושאים הנידונים בהן למגזרים ספציפיים.

 - כך למשל רדיו "קול ברמה" המגדיר עצמו כ - רדיו החרדי הגדול בעולם.

להלן קישור לאתר הרדיו ולכתבות שונות בו הוא עוסק:    

 

​

 ​ - דוגמא נוספת היא רדיו "רן" , רדיו בפרסית המשתף פעולה עם ארגון יוצאי אירן (פרס) בישראל. הרדיו משדר בשפה הפרסית גם חדשות וגם תכניות בידור ואקטואליה. צפו בכתבה הבאה על הרדיו ומטרותיו.

​

​

​

כך למשל בטלוויזיה:

 - משנת 1992, החלו שידורי ערוצי הכבלים בישראל וניתנו רשיונות להקמתם של ערוצים נוספים מעבר לערוצי "רשות השידור". הקמתם של ערוצי 2  ו- 10 ביחד עם צמיחת חברות הכבלים (ומאוחר יותר הלווין) הביאו לקיומים של ערוצים רבים ובינם ערוצי "נישה" העוסקים בתחומים ספצייפים בתרבות - כמו ערוץ הבישול, האופנה, קבלה ומוזיקה.

 

 - עם התרבות הערוצים השונים, החלו לקום גם ערוצים מגזריים כמו ערוץ 9 , המספק תכניות בידור ואקטואליה בשפה הרוסית. בכך מאפשר צריכת חדשות ועיסוק בעניינים יום-יומיים של החברה הישראלית אך בשפת המקור של העולים אשר הגיעו מארצות דוברות רוסית.

​

​

​

​

בנוסף, אי אפשר שלא לציין את השינוי המהותי שיצרה רשת האינטרנט ("מרשתת"). האינטרנט מאפשר גם לאנשים פרטיים ובטח לקבוצות וארגונים שונים ליצור אתרים ולספק מידע ותכני תקשורת אחרים לכל המעוניין. כך שכל מגזר וכל קבוצה חברתית יכולה לחפש את ערוץ התקשורת אשר מייצג לפי דעתו/ה את עמדותיה ותפיסת עולמה. האינטרנט גם מאפשר לחברה הישראלית להיחשף לתקשורת בין-לאומית.

​

​

לסיכום,

צפו בפרק הקצר של "חדשות מן העבר" של הטלוויזיה החינוכית הסוקר את תולדות התקשורת בישראל:

​

​

​

​

 

 

​