המעבר לרב-תרבותיות
בקולנוע
בתחום הקולנוע בולט מאוד המעבר מתפיסה לרב-תרבותית בכך שסרטים ישראליים רבים אשר יצאו בעשורים הראשונים לקום המדינה היו בעלי גוון לאומי, אשר הציגו את דמות היהודי החדש ופיארו אותה או הציגו תמונה "כלל-ישראלית" אשר נועדה לתמוך ברעיון "כור ההיתוך".
כך למשל ניתן לראות בסרט "הוא הלך בשדות" ( 1967):
הסרט, המבוסס על רומן מאת משה שמיר באותו השם, עוקב אחר חייו של צעיר יליד קיבוץ החבר בפלמ"ח ועל סיפור אהבתו עם עולה חדשה מפולין הפוגשת לראשונה את המציאות בארץ ישראל ואת דמות "הצבר" הגאה ובעל הביטחון העצמי. במהלך הסרט פוגש הצופה את אורח חייו של "הצבר" הקיבוצניק ואת הבדלי התפיסות שבין עולם הגולה למציאות המולדת - זאת עד למותו של הגיבור בשדה הקרב.
בסרט, אשר כולו בשחור-לבן, כיכב אסי דיין, בנו של משה דיין (מבכירי הפלמ"ח, רמטכ"ל ושר ביטחון בישראל).
צפו בסצנה מהסרט:
למעוניינים/ות - פרק מתוך התכנית "היו סרטים" של החינוכית, העוסקת בסרט ובמסריו:
עם השנים חל שינוי בתחום הקולנוע הישראלי ויוצרים ובמאים שונים החלו ליצור סרטים המתארים חוויות של מגזרים ותרבויות שונות אשר מהוות חלק בחברה הישראלית וזאת בכדי להציג את עולמם התרבותי- חברתי של קבוצות בחברה ולהשמיע את קולן בחברה הכללית. דוגמאות לכך ניתן לראות בסרטים אלו:
1. עולם עיירות הפיתוח - "סוף העולם שמאלה" (2004)
סרטו של הבמאי אבי נשר, המתאר את המציאות החברתית בעיירת פיתוח בדרום הארץ בסוף שנות ה-60. במרכז הסרט תיאור של מפגש תרבויות בין קבוצת עולים מהודו לבין תושבי עיירת הפיתוח יוצאי צפון אפריקה ועל המתחים והאפשרויות שנוצרו בעקבות מפגש זה. ברקע המפגש גם ניתנת הצצה למציאות הכלכלית הקשה של עיירות הפיתוח ומאבקם של תושביהן לפרנסה.
2. המגזר החרדי - "האושפיזין" (2004)
סרטו של הבמאי גידי דר המתאר את מציאות החיים בשכונה חרדית בירושלים ואת אורח החיים של זוג חרדי חשוך ילדים ומתקשה כלכלית. הסרט סובב סביב חג הסוכות ומצוות החג השונות ומציג את ההווי וחיי היום-יום של הקהילה החרדית. הסרט זכה בפרסים ולצפייה נרחבת בקרב הקהל הישראלי ובכך שימש כחלון הצצה למרבית הציבור הישראלי לאורח החיים ולהווי הקהילה החרדית.
3. יוצאי ברה"מ לשעבר - מרכבה ירוקה (2005)
סרט קצר של הבמאי גלעד גולדשמיט, המציג את סיפורו של סשה אשר עלה עם משפחתו מברה"מ, עיברת את שמו ועושה מאמץ מודע להפוך את עצמו ל"ישראלי" עד כמה שניתן. לאחר חזרתו בתשובה הוא נתקל בפיסת מידע אשר מערערת את עולמו הדתי -רוחני. הסרט עוסק במתח שבין הזהות הרוסית של הגיבור לבין הזהות היהודית - ישראלית אליה הוא מבקש להיות שייך ובדרך שלו לפשר בין השתיים ולהגיע לשלווה.
מעבר לדוגמאות אלו של סרטים ספציפיים, משנות ה-90 ואילך הוקמו גם קרנות קולנוע אשר עוסקות במתן תקציב ובתמיכה ביוצרים אשר מעוניינים ליצור סרטים ברוח התפיסה הרב-תרבותית. אחת הידועות שבהן היא "קרן גשר - לקולנוע רב תרבותי".
הקרן מציגה את עצמה כך:
"קרן גשר, הינה קרן ייחודית בנוף העשייה הקולנועית הישראלית, המתמחה ומקדישה את מלוא פעילותה ומשאביה לקידום פיתוחם, הפקתם והפצתם של סרטים הנוגעים לסוגיות חברתיות "בוערות" בשיח הישראלי והאוניברסאלי, [כדוגמת היחס למהגר, צדק חברתי, מרכז מול פריפריה ומיעוט] ולסרטים ותוכניות קולנוע הפותחים צוהר להיכרות עם גיבורים וקבוצות חברתיות, הנמצאים מחוץ למרכז התרבותי"