חלק ב' - רב תרבותיות
1. מהי חברה "רב-תרבותית"?
הביקורת על מדיניות "כור ההיתוך", שננקטה בעשורים הראשונים למדינה, יחד עם שינויים חברתיים-כלכליים בארץ ובעולם, הובילו לשינוי בחברה הישראלית . מחברה המבוססת על מדיניות של "כור היתוך" להיות החברה הישראלית כיום - חברה רב תרבותית.
בניגוד לתפיסת "כור ההיתוך", קובעת תפיסת הרב תרבותיות אידיאל אחר למבנה ולהרכב החברתי שבה - ויתור על הרצון שביצירת חברה חדשה ואחידה, תוך הכרה שחברה ובייחוד חברת מהגרים (ובעיניה מחזיקי התפיסה כזו היא ישראל), בנויה מפסיפס תרבויות שאין צורך באיחודן לתמונה אחת.
תפיסה זו קוראת להכרה בצורך בחברה מגוונת, רבת פנים, בה כל תרבות תתרום לכלל מעצמה ומייחודה. כמו כן, בתפיסה הרב תרבותית על המדינה ומוסדותיה לתת מקום ויחס שווה לכל התרבויות ללא כל העדפה ויש לשמור על סובלנות וכבוד הדדי בין התרבויות השונות – פריחה וצמיחה ממקום של שוני וניגודים.
את התפיסה היטב לנסח במילים הסופר הישראלי עמוס עוז בספרו "כל התקוות":
"אנשים שהאידיאל החברתי שלהם הוא כזה ואנשים שהאידיאל החברתי שלהם הוא ההיפך מזה, כולם יכולים בפוטנציה (אפשרות) להפרות זה את זה...לפרוח דווקא במקום שיש מפגש של ניגודים, של מתחים".
(עוז, כל התקוות: מחשבות על זהות ישראלית, כתר, ירושלים: 1998, עמ' 15)
דימוי מקובל לתפיסה זו הינו הסלט הישראלי. אבל ננסה להדגים זאת דווקא דרך - סלט פירות:
סרטון הסברה קצר:
עמותת "מבט" הינה עמותה ישראלית אשר פועלת לטיפוח מודעות רב-תרבותית בחברה הישראלית. בסרטון הבא מציגה העמותה את התפיסה הרב- תרבותית ואת הדרכים בהן היא פועלת לטיפוח המודעות בנושא:
את מאפייני תפיסת "כור ההיתוך" ניתן לדמות ל- מחית פירות.
במחית נכנסים כל הפירות למכונה מסוימת אשר מעבדת את הפירות השונים ואת הטעמים השונים ויוצרת מחית אחידה - בצבע, במרקם ובטעם. לא ניתן להרגיש בטעימה את הפירות השונים ויש אחידות בטעמים.
חשוב לציין כי זהו מאכל האהוב על ידי תינוקות. עוד על מחית פירות - לחצו כאן.
את מאפייני תפיסת "הרב- תרבותיות" ניתן לדמות ל - סלט פירות.
בסלט פירות, נכנסים כל הפירות המגיעים לקערה אך הם אינם מעובדים יחדיו, אלא כל פרי נמצא ברשות עצמו ובטעימה ניתן לחוש במרקם, בצבע ובטעם של כל פרי ופרי. עם זאת יחדיו הפירות נותנים שילוב טעמים מגוון שיוצר סלט מרענן וטעים מעבר לכל פרי בנפרד.
עוד על סלט פירות - לחצו כאן.
סיכום להורדה
משימת קטע מקור - נאום יושב ראש הכנסת יולי אדלשטיין
"בטקס הדלקת המשואות בהר הרצל בה' באייר תשע"ג, נשא יו"ר הכנסת, מר יולי אדלשטיין, נאום אשר עסק במבנה החברה הישראלית וביתרונות הגיוון הנמצא בה. קראו את הקטע הבא מתוך הנאום וענו על השאלות שאחריו:
"אינני רואה לנגד עיני כור היתוך תרבותי. להיפך ! השוני, שיש הרואים בו גזירה - אני חווה אותו דווקא כברכה.
יש מי שרואים בגיוון התרבותי והאתני של ישראל אסון.
הם רואים במחלוקות ובהבדלים בינינו סימן להתפוררות.
אבל אני רואה בהם סימן לחיים, הבטחה לצמיחה.
המורשת הלאומית של העם היהודי ... היא תרבות של מגוון ומחלוקת.
היא תרבות הרואה ערך בכך ש"שבעים פנים לתורה" (אין אמת אחת מוחלטת).
אני רואה לנגד עיני חברה ישראלית שבה אין ישראלי אידיאלי, אין ישראליות אחת.
יש עושר של חוויות ישראליות, מגוון של זהויות ישראליות.
העושר התרבותי והאתני יוצא הדופן הוא חלק מסוד ההצלחה, מהפלא של מדינת ישראל.
....
איננו צריכים להשלים עם המגוון בלית ברירה, אלא לטפח אותו ולאפשר לו להמשיך ולהתקיים ולהצמיח אותנו"
שאלות -
1 - במה מנוגדת תפיסתו של אדלשטיין להנחות היסוד שבמדיניות "כור ההיתוך"?
2 - כיצד באה לידי ביטוי התפיסה הרב-תרבותית בנאומו של אדלשטיין?
2. מה גרם למעבר לחברה רב-תרבותית?
3. בין "כור היתוך" לרב-תרבותיות - משימת הרצאה:
בהרצאה שלפניכם/ן מסבירה ד"ר עינת וילף, את ההבדלים שבין מדיניות "כור ההיתוך" לבין התפיסה הרב-תרבותית. בהרצאה הקצרה מסבירה ד"ר וילף גם את היתרונות והחסרונות של שתי הגישות ואת מצבה של החברה הישראלית בימנו אל מול שתי תפיסות אלו ומאפייניהן.
צפו בהרצאה וכתבו את עיקרי הדברים לפי הנקודות הבאות:
1 - מה הן היתרונות של גישת "כור ההיתוך" בעיני וילף ומה הן החסרונות שלה?
2 - מה הן היתרונות של התפיסה הרב-תרבותית בעיני וילף ומה הן החסרונות שלה?
3 - מה היא המלצתה של ד"ר וילף לחברה הישראלית לגיבוש הזהות הישראלית כיום?