מדוע הפכה החברה הישראלית לחברה רב-תרבותית?
(כלומר - מתי ולמה בוצע המעבר מ"כור היתוך" לרב-תרבותיות)
הרב תרבותיות, איננה תפיסה ישראלית בלבד והתגבשות התפיסה לא החלה בארץ, אלא הגיעה בעקבות השפעה חיצונית מהמערב. ראשיתה של המגמה העולמית בסוף שנות השישים של המאה הקודמת - תחילה בקנדה, משם לארה"ב ולמערב אירופה. בישראל ניתן להצביע על סוף שנות השבעים, ובעיקר החל משנות השמונים והתשעים של המאה העשרים.
אירועים ותהליכים שהשפיעו על הפיכת ישראל לחברה רב תרבותיות:
א. אירועים עולמיים:
-
התפתחות תפיסת העולם המכונה - "אינדיבידואליזם" , כלומר: העמדת היחיד וצרכיו כקודמים. עם התפתחות הטכנולוגיה והכלכלה התגבשה תפיסה בעולם המערבי בעיקר השמה את היחיד ואת רצונו ל"חיים טובים" במרכז העשייה. תפיסה זו החליפה אט-אט את "הקולקטיביזם", תחושת ההרתמות לכלל על חשבון הפרט ורצונותיו. בישראל, חל שינוי במעבר מחברה מגויסת אשר נלחמת על עצם קיומה לחברה שחשה את עצמה בביטחון קיומי אשר מאפשר את הסבת תשומת הלב אל הפרט ורצונו ולא אל החברה הכללית וצרכיה.
-
התפתחות תפיסת העולם המכונה - "רלטביזם "– במחצית השניה של המאה ה-20 התבססה בעולם המערבי תפיסה זו, הגורסת כי אין אמת אחת מוחלטת ונכונה לגבי מרבית הנושאים אשר בדיון ובוויכוח חברתי-תרבותי-כלכלי. לפי כך אין גם ערכים מוחלטים. תפיסה זו והתומכים בה טוענים כי לפיכך אין תרבות שיכולה להיחשב לטובה יותר מאחרת ויש להכיר בכולן כשוות. בישראל, תפיסה זו רלבנטית כקובעת שאין תרבות, סגנון, עדה או קבוצה שיכולים לטעון לעליונות ערכית ולפיכך, יש לתת מקום שווה ולהעצים כל קבוצה וייחודה.
א. אירועים ושינויים בחברה הישראלית:
-
המשבר החברתי שנבע ממחדל מלחמת יום כיפור – לאחר מלחמת "יום כיפור" בשנת 1973, התרחש משבר חמור באמון הציבור בהנהגה הפוליטית והביטחונית של המדינה, אשר נתפסה כאחראית למחדל ההפתעה בתחילת המלחמה ולמחיר הכבד בחיי אדם שנגרם בעקבותיו. משבר זה הוביל לסדיקת האמון בכל מה שזוהה עם הממסד. תפיסת "כור ההיתוך" זוהתה באופן ברור עם הממסד הוותיק ועם מטרותיו ולפיכך גם כלפי מדיניות זו החלה ביקורת, תחושת אי אמון וחשדנות.
-
השפעת מחאת "הפנתרים השחורים" - בראשית שנות ה-70, פעלה קבוצת מחאה אזרחית בשם "הפנתרים השחורים". התנועה הורכבה מבני הדור השני של עולים מארצות האסלאם ופעלה להעלאת המודעות על הפערים הכלכליים והחברתיים שבין העדות השונות. פעילותם של "הפנתרים השחורים" העלתה למודעות הציבורית את תחושת הקיפוח, הכעס והסכנה שבמדיניות המדינה כלפי עדות שונות.
עוד על "הפנתרים השחורים" ראו את הפרק הבא של "חדשות מן העבר" מבית החינוכית:
בעיני רבים, המחאה החברתית - עדתית, בה דגלו "הפנתרים השחורים", עדיין לא השיגה את יעדיה וגם כיום קיימות קבוצות המוחות כנגד אי צדק חלוקתי בחברה הישראלית. דוגמא לכך ניתן לראות בפעילותו של המשורר רועי חסן, כך למשל בשירו המפורסם "במדינת אשכנז":
-
"המהפך" הפוליטי בשנת 1977 - בשנת 1977, לאחר כ-40 שנה של שלטון מפלגות השמאל במדינה, נבחרה מפלגת "הליכוד" בראשותו של מנחם בגין לשמש כמפלגת השלטון במדינה. "המהפך" כפי שהוא כונה, הוביל לרצון לשבור את הקולקטיביות שאפיינה את שלטון השמאל. הנהגת הליכוד הפנתה ביקורת חריפה לכשלים בקליטת העולים מארצות האסלאם ועודדה את העצמת הזהות המסורתית-מזרחית.
-
שינויים חברתיים-כלכליים והעצמת פערים: במהלך שנות ה80-90, צמחה הכלכלה הישראלית והתפתחה, בנוסף לכך התרחשו עליות גדולות נוספות למשל מארצות ברית המועצות לשעבר ומאתיופיה. אך עם זאת, פערים חברתיים-כלכליים רבים התרחבו בין קהילות ואזורים שונים בארץ (למשל מרכז-פריפריה). פערים אלו עוררו תחושות של ניכור בקרב קבוצות מסוימות ופגמו בתחושת האחדות החברתית. כך למשל צמחו מפלגות וארגונים אשר מטרתם לייצג ולפעול למען הקבוצה שלהם ולאינטרסים שלה ולא למען החברה בכללי.
ראו תחושות אלו ואת ההיבט הפוליטי-חברתי שלהן בתשדיר הבחירות (לבחירות 2015) של מפלגת ש"ס:
ובתשדיר הבחירות (לבחירות 1999) של מפלגת "ישראל ביתנו" אשר השיר עצמו בשפה הרוסית:
-
מגוון אמצעי התקשורת וזמינותם - לעומת העשורים הראשונים לקום המדינה, עם התפתחות הטכנולוגיה החלו אמצעי התקשורת להיות זמינים יותר, זולים יותר ונגישים לכלל הציבור. העולים החדשים והוותיקים יכלו כעת בקלות יחסית לשמור על קשר עם ארצות המוצא ולשמר את המוצא התרבותי בערוץ, תחנה או כל נישה אחרת המיועדת ספציפית לתרבות זו. נעלמה בעצם התלות בטלויזיה וברדיו הממלכתיים כמקורות תקשורת בלעדיים.