חלק א' - "כור ההיתוך"
א. מהו "כור ההיתוך"?
הביטוי "כור היתוך" מתייחס למדיניות ממשלת ישראל בעשורים הראשונים של המדינה, אשר על פיה נקטה הממשלה בתהליך חברתי-תרבותי, בו העולים מכלל תפוצות ישראל יתאימו עצמם לכלל האומה הישראלית המתחדשת - שסימלה המייצג הוא "הצבר".
מדוע?
הנחות היסוד של גישת "כור ההיתוך" היו:
1 - הצורך באחידות תרבותית: זאת מתוך חשש כי ריבוי תרבויות יפגע בלכידות החברתית של המדינה, שאיפה לגיבוש זהות לאומית אחידה.
ליצור חברה הומוגנית ("קיבוץ גלויות" לא "גלויות מקובצות" ).
2 - מדרג תרבותי: העדפת דמות "היהודי החדש", דמות המנותקת מכל היבט של "היהודי הגלותי" - שלילת הגלות לא רק כמקום אלא כהוויה ותרבות.
כך למשל מתאר זאת ההיסטוריון יואב גלבר:
"הכוונה הייתה ברורה - לסלק את חוליי הגלות ולהניח יסודות לחברה יהודית חדשה ובריאה שתקום בארץ".
גלבר, היסטוריה, זיכרון ותעמולה: הדיסציפלינה ההיסטורית בעולם ובארץ, עם עובד, 2008, עמ' 444
מדיניות "כור ההיתוך" בוצעה בעיקר בעזרתן של
2 מערכות כלל - ישראליות:
מערכת החינוך וצבא ההגנה לישראל (צה"ל)
סיכום הנושא - להורדה
משימת קטע מקור כתוב:
קראו את הקטע הבא מתוך דבריו של דוד בן-גוריון, רה"מ הראשון של מדינת ישראל. הסבירו על פי הקטע ועל פי אשר למדתם מהי מטרתה של מדיניות "כור ההיתוך":
"עם הפסקת הקרבות הוטל עלינו להסיע לארץ המונים גדולים, לשכנם, להשרישם במשק, בחקלאות, בחרושת ( = בתי החרושת) ובמלאכה. אנו מעלים לארץ עם יחיד במינו, מפוזר בכל קצווי תבל, המדבר בלשונות רבות, חניך תרבויות זרות, נפרד לעדות ושבטים שונים בישראל.
את כל הציבור הרב והמנומר (מלשון נמר) הזה מוטל עלינו להתיך מחדש, לצקת אותו בדפוס של אומה מחודשת. עלינו לעקור את המחיצות הגיאוגרפיות, התרבותיות והלשוניות המפרידות בין החלקים השונים, ולהנחיל להם לשון אחת, תרבות אחת, אזרחות אחת, נאמנות אחת, חוקים חדשים ומשפטים חדשים".
מתוך: "מהפכת הרוח", 1949 ,חזון ודרך א, הוצאת מפלגת פועלי ישראל
שימו לב לכמה מילים חשובות בטקסט:
" להשרישם", "עם יחיד במינו, מפוזר", "נפרד", "להתיך מחדש", "לצקת אותו", "אומה מחודשת", "לעקור", "מחיצות..המפרידות", "לשון אחת", "אזרחות אחת".
דמות "הצבר" - מהי?
צפו בסרטון "דמותו של הצבר" - נסו לזהות מה הם המאפיינים
של "הצבר"?
דמותו של "הצבר" הייתה לפני הכל דמות חדשה שנועדה לשלול
את דמותו של היהודי "הגלותי"- הישן, לכן היא התאפיינה ב:
1. ציונות - לאומיות ואהבת המולדת.
2. חלוציות - ערכי עבודה ובעיקר דגש על עבודת האדמה
והיכרות עם הארץ.
3. תרבות - דגש על ערכים תרבותיים של העולם המערבי - מודרני ,
אך עם בסיס של חינוך עברי - שפה עברית, חינוך עברי,
דמותו של "הצבר" קיבלה ייצוג חזותי בציוריו של המאייר "דוש"
(קריאל גרדוש, 2000-1921) אשר יצר את דמותו של "שרוליק" המייצג את דמות "הצבר" בפרט ואת ישראל כמדינה בכלל.
על רעיון "כור ההיתוך" ויצירת ה"האדם החדש":
"הייתה זו גישה שביקשה לעצב את דמות היהודי החדש, והיא קיבלה חיזוק מגישות דומות שרווחו במאה ה-20 וביקשו ליצור אדם חדש, כמו בברית המועצות ( שם גם דגלו במונח "חינוך מחדש") שם ראו בחינוכי של האדם הסובייטי החדש את התנאי להצלחת הקומוניזם, או בארצות הברית, שם ביקשו לאחד את המהגרים יוצאי התרבויות השונות לדמות חדשה ( מבחינה ערכית ותרבותית) - האמריקני".
מתוך: צוויג, מיכל, "כור ההיתוך", בין הלכה למעשה, 2007
הישגי מדיניות "כור ההיתוך":
-
הצלחה עצומה בלימוד השפה העברית: התרבות והשפעה העברית היו למכנה משותף באוכלוסייה.
-
גיבוש סמלי תרבות ומנהגים משותפים: אלו היוו גורם מאחד בין כל העדות. כמו חגים לאומיים וימי זיכרון, מנהגים כמו שירה בציבור, טיולים ועוד.
-
צה"ל הפך למוקד הזדהות משותף ולסמל לאחווה ואחדות חברתית. רבים מהעולים מצאו בצה"ל מסלול התקדמות חברתי-כלכלי.
"שיר השיירה" - כור ההיתוך ומטרותיו
הביקורת על מדיניות "כור ההיתוך"
עם חלוף השנים ניתן להביט על מדיניות "כור ההיתוך" ולבדוק מה היו ההשלכות שלה לצד ההישגים. הביקורת והבנת ההשלכות הן מהותיות לחשיבה ההיסטורית על "כור ההיתוך" והצלחתו:
צפו בקטע הבא מתוך התוכנית "פנים אמיתיות" של העיתונאי אמנון לוי:
השלכות מדיניות "כור ההיתוך" העולות במחקרים שונים:
-
וויתר על מרכיבי זהות: רבים מהעולים נאלצו לוותר על היבטים שונים של זהותם. ניצולי שואה נדרשו להתעלם מעברם הגלותי שביטא חולשה ועולי ארצות האסלאם נדרשו לוותר על שפתם ותרבותם שנחשבה כשייכת לאויב ואף כ"לא מתקדמת".
-
מתח עדתי: הדרישה לוויתור על מאפייני זהות "קודמים" היה קשה שבעתיים לעולים מארצות האסלאם אשר חשו כי התרבות העברית במדינה, אליה הם נדרשו להתאים את עצמם, היא בעיקרה דמות שנוצרה ע"י העולים מאירופה ובעלת ערכים "אשכנזיים". כך החריפה מדיניות "כור ההיתוך" את המתח והניכור העדתי בחברה הישראלית.
-
מתח בין דורי: חינוך ברוח "כור ההיתוך" יצר מתחים בין העולים המבוגרים לבין ילדיהם אשר חינוכם בבית הספר סתר לעיתים קרובות את תרבות הוריהם וביתם.
אחד ההדגמות הטובות ביותר לראיה ביקורתית של מדיניות "כור ההיתוך" הינה בסרט שהפיץ צה"ל בשם "שורשים במולדת".
הסרט עוסק בפעילות החינוכית של הצבא בקרב העולים במעברות השונות בשנים הראשונות לקום המדינה.
צפו בסרט ונסו לזהות:
1 - את מטרות "כור ההיתוך".
2- את דרכי הפעולה לביצוע מדיניות "כור ההיתוך".
3 - ההשלכות והביקורת על מדיניות "כור ההיתוך" העולות מסרט זה.
על מחיר "כור ההיתוך"
"זה למעלה מעשרים שנה, עם התגברות נוכחותה של העשייה התרבותית של הישראלים יוצאי ארצות ערב והאסלאם, נטען, ובצדק, כי סיסמת "כור ההיתוך" לא הייתה אלא כיסוי לדרישה מיוצאי הארצות הללו להשתלב בישראליות הצברית, להשיל את זהותם - שם ולא להביא דבר ממנה אל הישראליות".
מתוך: שילוח, אמנון, "מקומן של מסורות עדות ישראל בגיבוש סגנון מוזיקה ישראלי", פעמים 19, 1984
לסיכום "כור ההיתוך" -
"כמו כל תופעה היסטורית יש לבחון את גישת 'כור ההיתוך' בהקשרה ההיסטורי ולהיזהר משיפוטיות הנסמכת על אנאכרוניזם (שפיטה בדיעבד על פי המצב כיום) היסטורי.
גישה זו נבעה מתוך הצורך ביצירת זהות חדשה, בניית חברה חדשה המבוססת על קיבוץ גלויות וקליטת מספר חסרי תקדים של עולים מתרבויות רבות ומגוונות.
הבניית הזהות החדשה והדגשת מאפייניה הייחודיים התאפשרה בין היתר ע"י שלילת הזהות הקודמת.
כמו כן ראוי להזכיר כי מדובר בחברה הנמצאת בשלבים ראשוניים של גיבוש זהותה, שלבים המאופיינים בד"כ בחוסר בטחון עצמי כך שכל זהות שונה נתפסת כאיום."
נכתב על ידי גלעד מניב, מדריך באגף ההיסטוריה במשרד החינוך.